והבן השני נגד המעשים שהם הבל ואין בהם ממש. ולא קראה* חוה להבל שם כמו שקראה שם* לקין, כי האדם מעשיו הם הבל מצד עצמו של אדם, קודם היותו נקרא שמו כך, ואין צריך לקרות שם. ולא כן קין, שנקרא על שם קנין היצר הרע, והוא דבר חדש לאדם, וכאשר נולד אז נקרא בשמו, ולא קודם. ולפיכך כתיב (בראשית ד, ב) "ותוסף ללדת את אחיו את הבל", כאילו כבר היה שמו הבל. וזה כי מעשי* האדם מצד עצמם קודם היותם, ידוע שיהיו מעשיו מן הסתם הבל, ולכך לא קראה שם להבל, כי קריאת שם הוא לדבר שלא נודע קודם.
דרשת שבת הגדול · פרק ט׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.