והנה פירוש (תהלים קמד, ד) "אדם להבל דמה", כי עיקר האדם הוא דמה להבל, שהרי אצל כל אחד היה קריאת שם, ואצל הבל לא היה קריאה כלל, ומזה תראה כי "אדם להבל דמה", וזהו בנו* אשר ראוי לו, ולכך לא היה צריך לקרות לו שם. וזה שאמר (שם) "ימיו כצל עובר", כי הבל שהיה מיוחד שנקרא "הבל", לא היה רק בן יומו בלבד, והוא היה "כצל עובר".
דרשת שבת הגדול · פרק ט׳, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.