אבל ביאור הדברים, כי בודאי ובאמת* הכל נברא בשביל כבוד השם יתברך, ואי אפשר בענין אחר. אך האומות היו אומרים כאשר שמעו (שמות כ, ב-ג) "אנכי" ו"לא יהיה לך" כי הקב"ה לכבוד עצמו דורש, כמו מלך בשר ודם שהוא רוצה שיכבדו אותו בני אדם, אף על גב שאין הכבוד הזה מחויב אליהם* מצד האמת הגמור, כי אפשר שיהיה אחר* מלך, ואין מחויב שיהיה הוא מלך, כי הכל ראוים למלכות. ואם כן מלך* בשר ודם שמצוה על כבודו, אין זה אמת מכל צד שרוצה שיכבדו אותו. וכך היו אומרים האומות כי לכבוד עצמו דורש, ולא שהוא מחויב כך מכל צד חס ושלום, כי אצל השם יתברך שאמר "אנכי ה' אלקיך" שיקבלו את מלכותו, דבר זה מחויב ומוכרח, כי הוא האלקים ואין זולתו, ומצד האמת אי אפשר שיהיה בענין אחר כלל, וזה לא היו סוברים האומות. אבל כשאמר (שמות כ, יב) "כבד את אביך ואת אמך", שאין זה כבוד עצמו יתברך, בזה ראו כי אין השם יתברך רוצה רק האמת, ומה שצוה "אנכי" ו"לא יהיה לך" הכל הוא בשביל האמת. ומה שאמר הכתוב (משלי טז, ד) "כל פעל ה' למענהו", שהשם יתברך עשה לכבודו, כך גוזר האמת, שיהיו כל הנבראים לכבודו, כי אי אפשר שיהיה זולת זה שיהיה הכל לכבודו, שאם לא כן יהיה חס ושלום דבר זולת השם יתברך.
דרשת שבת הגדול · פרק ח׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.