במדרש הנזכר שאמר כי כל פעולה ומעשה הקב"ה הוא למענו. וכן הוא בברייתא דשנו* (אבות פ"ו מי"א) "כל מה שברא הקב"ה* בעולמו, לא בראו אלא לכבודו". ומעתה יש לשאול שאלה גדולה, דבפרק* קמא דקידושין (לא.), דרש עולא אפתחא דבי נשיאה, מאי דכתיב (תהלים קלח, ד) "יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך", "מאמר פיך" לא נאמר, אלא "אמרי פיך". בשעה שאמר הקב"ה "אנכי" (שמות כ, ב) ו"לא יהיה לך" (שם פסוק ג), אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש. כיון שאמר (שם פסוק יב) "כבד את אביך ואת אמך", הודו למאמרות הראשונות. רבא אמר, מהכא (תהלים קיט, קס) "ראש דברך אמת", ראש דברך אמת, ולא סוף דברך. אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.
דרשת שבת הגדול · פרק ח׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.