ורצה לומר כי הכתוב זכר ד' בהמות טמאות נגד ד' מלכיות. ובשלש הראשונות זכר כי "מעלה גרה", שהוא סימן טהרה (ויקרא יא, ג), שמגדלת הצדיקים שהם טהורים. אבל מלכות רביעית שמגדלת רשעים, נאמר (שם פסוק ז) "והוא גרה לא יגר", שאין לו טהרה. ובארנו זה במקום אחר. ולכך החמץ נגד כל שלשה מיני מצה, כי מלכות רביעית, שהוא חמץ, שקול כנגד ג' מלכיות. וכמו שאמרו במדרש (ויק"ר יג, ה) "באתר דנה חזה בחזוי ליליא וארו חיוה רביעאה דחילה ואמתני ותקיפא יתירה" (דניאל ז, ז), זו אדום. דניאל ראה שלשתן בלילה אחד, ולזו בלילה אחד. למה, רבי יוחנן אמר, ששקולה כנגד שלשתן. הרי לך כי מלכות רביעית שקול כמו שלשתן. ואלו ד' מינים אינם עולים למזבח, רק הם לכהנים, כי אין מדרגת המלכיות כמו מדרגת ישראל, שהם לגמרי אל השם יתברך.
דרשת שבת הגדול · פרק ל״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.