דרשת שבת הגדול · פרק ל״א, ב׳

וכמו שאמרו במדרש (ויק"ר יג, ה) "את הגמל" (ויקרא יא, ד) זו בבל, "כי מעלה גרה היא" (שם), שמגדלת את דניאל, שנאמר (דניאל ב, מט) "ודניאל בתרע מלכא". "ואת השפן" (ויקרא יא, ה) זו מדי, "כי מעלה גרה הוא" (שם), שמגדלת את מרדכי, שנאמר (אסתר ב, יט) "ומרדכי יושב בשער המלך". "ואת הארנבת" (ויקרא יא, ו), זו יון, "כי מעלה גרה היא" (שם), שמגדלת הצדיקים. אלכסנדרוס כד הוי חמי שמעון הצדיק, הוה קאים על רגליו. אמרו ליה מינאי, מן קדם יהודאי את קאים. אמר להם, בשעה שאני יוצא למלחמה, דמותו אני רואה ונוצח. "ואת החזיר" (ויקרא יא, ז), זו אדום, "והוא גרה לא יגר" (שם), שאינה מגדלת הצדיקים, ולא דיה שאינה מגדלת, אלא שהורגת אותם, הדה הוא דכתיב (ישעיה מז, ו) "קצפתי על עמי חללתי נחלתי", זה רבי עקיבא וחביריו, עד כאן.