דרשת שבת הגדול · פרק ל׳, ז׳

לכך אמר (פסחים ה.) כי בזכות שלשה "ראשון" יזכו אל אלו שלשה דברים. כי כל אלו שלשה דברים הם ראש וראשון לכל שאר מעלות; הן מלכות המשיח, כאשר אמרנו למעלה מן ענין מלכותו, שהוא על הכל. וכן להכרית זרעו של עשו, הכח הגדול שיש אל מלכותו, כמו שבארנו דבר זה במקום אחר ענין כח מלכות עשו. וכן בנין בית המקדש, שהוא מעלה עליונה על כל*. ולכך אמר בזכות שלשה "ראשון", כי מה שכתוב "ראשון" באלו שלש מצות מורה על שיש להם מצוה במדריגה שהוא עליון ראש וראשון. ולפיכך בזכות (שמות יב, טו) "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", זוכים להכרית זרעו של עשו שנקרא "ראשון". וזה כי "ראשון" זה מיוחד להשבתת שאור, והוא עשו, אשר נקרא שאור וחמץ, כי שר שלו הוא סמאל, שהוא יצר הרע, מסמא עיני הבריות, כמו שידוע בענין זה במקום אחר. והוא הפך ישראל, שהם מצה נקיה. ועוד, כי כל ענין עשו כמו שאור מבאיש, ואילו ישראל* הוא כמו מצה נקיה מבלי שום פסולת. ואמרו במדרש (ב"ר סג, ח) "ויצא הראשון אדמוני" (בראשית כה, כה), למה יצא עשו תחלה, כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו. אמר רבי אבהו כהדין פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ, ואחר כך מרחיץ בנו של מלך. כך למה יצא עשו תחלה, כדי שיצא הוא וסריותו.