וכאשר אתה רואה בעיניך כי העולם הזה אין בו השלום, רק התנגדות, ואם כן אין לעולם השלום, שהוא שלימות העולם. ודבר זה אי אפשר לומר שיהיה חסר העולם מה שהוא שלימות לו, וכמו שלא היה חסר כשנברא, שבא השלום באחרונה. ולפיכך "כל מחלוקת שאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים" (אבות פ"ה מט"ז), כי אי אפשר שיהיה המחלוקת נשאר תמיד, כי הכל נמשך אל השלום, ולפיכך אי אפשר שיהיה מחלוקת תמיד בעולם, רק באחרונה יהיה השלום. ודבר זה יהיה בסוף, כשיבא המלך המשיח, יבא השלום לעולם. וזה שאמר (ויק"ר ט, ט) גדול השלום שכאשר המשיח בא אינו פותח אלא בשלום, שנאמר (ישעיה נב, ז) "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום". וזה שכתוב (ישעיה יא, ו-ז) "וגר זאב עם כבש וגו', ופרה ודוב תרעינה יחדיו וגו'", וזה נאמר על השלום שיהיה לזמן המשיח, וכדכתיב (שם פסוק ח) "ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה". זכר ארבעה דברים אשר יהיה בהם השלום; מן הזאב, ומן הדוב, שהם מזיקים משני צדדים. ועוד פתן וצפעוני גם כן מזיקין משני צדדים מבחוץ, ודבר זה ידוע למבינים.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.