דרשת שבת הגדול · פרק כ״ו, ב׳

ומפני כי השלמים הם שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ואי אפשר שיהיה שלום, דהיינו החבור עם השם יתברך שהוא אחד (דברים ו, ד), רק כאשר ישראל הם עם אחד. וזה על ידי מי שמחבר אותם יחד, הוא הכהן. שכבר אמרנו למעלה דבר זה, כי על ידי אהרן כהן גדול שהוא כהן אחד, נחשבו ישראל עם אחד, שיש להם כהן אחד, ודבר זה ביארנו למעלה. ולכך ראוי לתת החזה לאהרן הכהן, כי החזה מחבר ומקשר הצלעות. כי כאשר תבין הם שנים עשר צלעות, כנגד שבטי תם. ונקרא (ויקרא ז, לד) "חזה התנופה", כי החבור הזה שהיה מחבר אותם אהרן, כמו החזה שהוא מחבר הצלעות, כך אהרן היה מחבר אותם. ודבר זה הוא התעלות והנפה לישראל. כי הדבר שהוא מפוזר הוא נקרא ירידה, ואילו התאספות והתקשרות כאחד הוא הנפה ועליה, כי הכלל יותר מתרומם מן הפרט, לכך החבור אל כלל אחד הוא עליה.