אבל אפשר לומר שהמנהג הוא בשביל כי לחמי תודה היו שלשה מן עשרון אחד, מה שאין זה בחמץ, כדי שימהר להיות נאפה ולא יחמץ. ומה שהיו מחולקים במעשיהם חלות רבוכה ורקיקין, כי כאשר ראוי לחלקן מין של מצה, יש לעשות כל אחד ואחד מין בפני עצמו, וזהו דרך חשיבות וגדולה שעושה מינים מחולקים. אבל העיקר שהוא מחולק מפני כי המצה ראוי שיהיה נאפה מהר, שהרי לא היה כן בחמץ.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
