הרי כי התורה נבראת בשביל יצר הרע, ומאחר שברא השם יתברך יצר הרע, ברא כנגדו התורה, ומצד הזה יצר הרע הוא* טוב. ומה שאמר (קידושין ל:) "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש*, אם ברזל הוא, מתפוצץ". רצה לומר כי היצר הרע מסית אותו לקלקל ולעבור על* דברי תורה. ויצרו נחשב כמו ברזל, שהוא משבר, וזה הוא כנגד לא תעשה. ועל זה אמר כי בשביל התורה מתפוצץ היצר הרע, ואין יצר הרע שולט בו. ומה שאמר (שם) "אם אבן הוא נמוח", פירוש אם יש בו יצר הרע שאינו שומע לעשות המצוה, ואז יאמר עליו כי לבו קשה כמו אבן, שאינו שומע לעשות, וזה כנגד מצות עשה, ומן התורה נמוח. ומזה הטעם לא הרחיקה התורה בחג השבועות החמץ, כי אם נתן להם היצר הרע, קנו על ידו התורה, ולא זכו אל התורה רק על ידי החמץ, הוא היצר הרע, כי איך אפשר לקנות (שמות כ, יג) "לא תנאף" (ויקרא יט, יג) "לא תגזול" כאשר אין יצר הרע.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.