דרשת שבת הגדול · פרק כ״ב, ג׳

כן בחג השבועות שתי הלחם חמץ (ויקרא כג, יז), ולא ריחקה התורה את החמץ. כי יש ביצר הרע הטוב מצד זה, כי אם לא היה יצר הרע באדם, לא היה האדם מקבל שכר על המצות שבתורה. וראיה לזה, כי לעולם הבא שלא יהיה יצר הרע באדם, אז לא יהיו המצות. שכך דרשו ז"ל (עירובין כב.), "היום לעשותם" (דברים ז, יא), ולא למחר לעשותם. ולמה זה רק היום לעשותם. מפני שיש יצר הרע, ויש קבול שכר על עשייתם. ולא למחר לעשותם, מפני שלא יהיה יצר הרע, ואין כאן קבול שכר על עשייתם. ועוד, כי לא נתנה תורה למלאכי השרת (ברכות כה:), שהרי כן השיב משה למלאכים כאשר אמרו (תהלים ח, ב) "תנה הודך על השמים", כדאיתא בפרק רבי עקיבא (שבת פח:), שאמר להם משה, מה כתיב בתורה, "לא תגנוב לא תנאף" (שמות כ, יג), קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם, תורה למה לכם. והנה התורה היא מצד היצר הרע, ואם לא כן, לא היתה התורה נמצאת*. גם כי כנגד היצר הרע נתן התורה, כי הטוב לעומת הרע, כי יצר הרע שהוא רע, ברא כנגד זה הטוב הגמור, היא התורה, שהיא הטוב הגמור.