דרשת שבת הגדול · פרק כ״ב, י״ד

ותקנו ארבע כוסות כמו שאמר הכתוב (תהלים קטז, יג) "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא וגו'". וזה שאמרו כי תקנו ארבעה כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי" (שמות ו, ו-ז), ואלו ארבע גאולות, כי כאשר גאל השם יתברך, גאל אותם ולקח אותם אליו בענין זה שיהיה גואלם בכל צרה שיבא עליהם; הן צרה שהיא מצד השלילה, כאשר הם חסרים דבר. הן מצד כאשר יבא עליהם מאבד מבחוץ. הן צרה מעצמם, הוא המיתה. הן מן האדם, מכולם יהיה גואל אותם ופודה אותם מכל צרה. ולכך כתיב אצל הגאולה ארבע לשונות. וכן היה שגאל ופדה אותם מכל אלו הד', כמו שאמרנו. ועתה התבאר לך ארבעה מינין שבתודה.