וזה שאמרו במדרש (ויק"ר ח, ג) כי היה דוד מתאוה לקרבן נשיאים. כי היה דוד רואה בעצמו שהוא מלך הראשון שהיה במלכות יהודה, וחפץ היה כי יהיה לו גם כן דבר זה, שקרבן שלו יהיה מורה על אמתת השם יתברך שהוא התחלת הכל, שהוא מן המלך, שהוא ראש לישראל. אבל לא ניתן לו דבר זה. ודבר זה ידוע למי שמבין בחכמה ענין דוד ומעלתו של דוד, ולכך היה חפץ ומתאוה לקרבן נשיאים, אבל לא נתן לו לטעם ידוע בחכמה.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.