ובמדרש (ויק"ר ח, ג), רבי יהודה ורב נחמן ורבנן; רבי יהודה אומר, חביב קרבנם של נשיאים לפני הקב"ה כשירה שאמרו ישראל בים. כתיב התם (שמות טו, ב) "זה אלי ואנוהו", וכאן* כתיב (במדבר ז, יז) "זה קרבן נחשון בן עמינדב". רב נחמן אמר, חביב קרבנם של נשיאים (במדבר ז, א-פח) לפני הקב"ה כשני לוחות הברית. כתיב אצל לוחות (שמות לב, טו) "מזה ומזה הם כתובים", וכאן כתיב "זה קרבן נחשון בן עמינדב". ורבנן אמרי, חביב קרבנו של אהרן לפני הקב"ה כקרבן של נשיאים. בקרבנם של נשיאים כתיב "זה קרבן נחשון בן עמינדב", וכאן כתיב (ויקרא ו, יג) "זה קרבן אהרן". אמר רבי ברכיה, חביב קרבן של אהרן לפני הקב"ה כי"ב שבטים, מה טעם, "זה" זיי"ן שבעה, ה"א חמשה, הא* תרי עשר, עד כאן.
דרשת שבת הגדול · פרק כ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.