דרשת שבת הגדול · פרק כ׳, ג׳

ואלו שלש המחלוקות מורים על* דברים גדולים; כי מי שסובר כאשר היה רוח הקודש שורה עליו היה טוחן הרים זה בזה, מורה על גודל כח שהיה לו כששורה שכינה עליו. ומי שאמר שהיה פוסע פסיעות כמן* צרעה לאשתאול, מורה כי כאשר השכינה שורה עליו לא היה לו מנוחה מפני כח אלקי שעליו, שכך הוא ענין רוח הקודש, רק שהיה על שמשון רוח הקודש יותר, ולכך היה פוסע פסיעות גדולות. ולמאן דאמר שהיו שערות שלו עומדים ומקישים זה בזה*, מורה על גודל היראה והפחד שהיה לו כאשר שורה עליו רוח הקודש. וכל אחד מוסיף על הראשון. ואלו שלשה דברים ידועים בחכמה בסוד שמשון, שנקרא על שם השמש, ונקרא על שמו של הקב"ה, וכדאיתא (-בחלק-) [בסוטה] (סוטה י.). והכל נרמז במה שהרג ארי ויצא ממנו מאכל, לפיכך היה לשמשון דבר זה. והיה לגמרי דומה לאהרן מצד זה, וזה ידוע לנבונים וחכמים.