וסמך אחר זה מנחת אהרן, כי אהרן היה כולו קודש קדשים אל השם יתברך, מסולק מן החומר, עד שהיה מנחה טהורה. ולפיכך היה מנחתו כליל אל השם יתברך (ויקרא ו, טו), כמו העולה, כי היה מתעלה קרבנו אל השם יתברך. ולפיכך נאמר על אהרן (דברים לג, ח) "תומיך ואוריך לאיש חסידך", כי כבר אמרנו* כי החסיד יש בו הטוב וזכות החומר, כמו שאמרו* (אבות פ"ב מ"ה) "אין עם הארץ חסיד", כמו שאמרנו למעלה. והוא שנאמר (מלאכי ב, ז) "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא", ורצה לומר כי הכהן מסולק מן החומר כמו המלאך, ולכך מקבל החכמה. כמו שהתבאר כי המנחה היא סולת, ועליה שמן זית, שהיא החכמה, ועליה לבונה, היא זכות המעשים, כמו שהתבאר. ולכך כתיב אצל קרבן אהרן "וזה קרבן אהרן", כי אהרן היה מיוחד במדות אלו, דהיינו שהיה סולת נקיה מפחיתות החמרי, שזהו עצם מעלת אהרן, ולכך היה קרבן שלו קודש קדשים, הכל כליל.
דרשת שבת הגדול · פרק י״ט, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.