וסמך אחריו פרשת אהרן, כי אהרן בודאי היה עובד את בוראו, ומיוחד לזה מכל אדם על פני האדמה, שהרי נצטוה (ויקרא כא, יב) "ומן המקדש לא יצא". ולכך היה קרבן שלו מנחה דוקא, כי המנחה באה מצד כי האדם הוא עובד את בוראו ומכניע* עצמו לפני השם יתברך, והוא כמו מנחה. ולכך כתיב "זה קרבן אהרן", רצה לומר כי זה מיוחד לאהרן* שיהיה קרבן שלו מנחה דוקא. ומעתה יתורצו כל הקושיות באלו שתי פרשיות.
דרשת שבת הגדול · פרק י״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.