דרשת שבת הגדול · פרק י״ח, ז׳

ואין חילוק בין פרשה זאת לפרשה הקודמת, רק כי הקודמת מביא האדם הקרבן מצד שהוא מלך בתחתונים, ואצל השם יתברך אין חשיבות לשום נמצא, לכך הקרבן כולו כליל. ואילו פרשה זאת מדברת מצד בחינה אחרת, כי האדם הוא עבד השם יתברך, ונחשב מצד עצמו מנחה. ולכך אלו שתי פרשיות הם זו אחר זו. וכמו שנאמר למעלה (ויקרא ו, ג) "והרים את הדשן", כתיב כאן (שם פסוק ח) "והרים ממנו", כי האדם אינו כולו עם השם יתברך, כמו שהתבאר למעלה, ולפיכך "והרים ממנו בקמצו וגו'". וכתיב "ממנו" לשון זכר, כי מורה זה על הרמת מי שהוא שפל, והרמה זאת הרמת זכר, כי הרמת זכר הוא יותר מן הרמת נקבה, כי הרמת נקבה אינה הרמה גמורה, ולפיכך* כתיב בלשון זכר.