ושלא תאמר כי כאשר מסלק הגבהות ונעשה דשן יהיה שפל ובזוי, ולכך כתיב (ויקרא ו, ג) "והרים את הדשן", כתב לשון הרמה, כי השם יתברך מרומם אותו, כמו שאמרנו* למעלה, כי השם יתברך את דכא (ישעיה נז, טו), ומרומם את השפלים, ולפיכך כתיב "והרים את הדשן". ובמלת "והרים" נרמזו ג' אותיות השם, דהיינו יו"ד ה"א וא"ו, כי הרמתו הוא מן השם יתברך, שהוא מרים את השפלים שהם כמו דשן, והוא יתברך מרים אותם למעלה למעלה. והכל נרמז באברהם, כי בשביל שאמר (בראשית יח, כז) "ואנכי עפר ואפר", לפיכך היה השם יתברך מרים אותו מעלה מעלה על כל באי עולם, כמו שהתבאר למעלה גם כן כי אברהם היה מתרומם על כל הבריות, ונתן לו ה"א (בראשית יז, ה) משמו הגדול, כי היה דבוק בשמו יתברך, אשר הוא מרים השפלים, וכמו שכתוב אצל העולה.
דרשת שבת הגדול · פרק י״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.