ויש להקשות, כי מאי ענין מצות ציצית שכתוב בה שתי פעמים "אני ה' אלקיכם וגו'", אני הוא הנאמן להפרע, אני ה' נאמן ליתן שכר טוב לצדיקים. אבל פירוש דבר זה, כי עיקר מצות ציצית מורה על מתן שכר של הצדיקים ועונש הרשעים, ולפיכך יש בו תכלת ולבן; התכלת מורה על העונש, כמו שפירש רש"י ז"ל בפרשת שלח לך (במדבר טו, מא) כי תרגום "שכול" הוא תכלת, ולשון "שכול" הוא אבוד והפסד גמור. והלבן מורה על השכר, כשם שהתכלת מורה על האבוד. ומפני כך התכלת דומה לכסא הכבוד (סוטה יז.), כי הדין בא לרשעים מצד כסא מלכותו, שיושב בדין ונותן לרשע עונשו.
דרשת שבת הגדול · פרק י״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
