ויותר הביאו ראיה מן היסורין, שהם באים על האדם אף שהוא צדיק ולא חטא, שמצד הזה היה איוב מסלק ההשגחה, שאמר (איוב ט, יז) "והִרְבָּה פְצָעַי חנם" כאשר בא השחין עליו (שם ב, ז), כי באים יסורין על הצדיק, והרשע יושב בשלוה, ולכך היה איוב כופר בהשגחה, כמו שמבואר בספר איוב. והנה זהו הטענה החזקה מן היסורין, אשר יבא על אדם ואינו רשע גמור שראוי אליו* היסורין. ולכך הביא השם יתברך עליהם השחין, כי מצד הזה היו כופרין בהשגחה. והנה אלו הם שלש טענות שהביא מצד המוחש.
דרשת שבת הגדול · פרק י״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
