דרשת שבת הגדול · פרק י״ב, ה׳

ואחר כך סדר עד"ש, מה שהיו מסלקים ההשגחה שכך גוזר החוש. וזה כי דבר שהוא מושגח הוא מסודר. והנה נראה בתחתונים שיש בהם העירוב*, לא כמו העליונים, כי תראה כי כלם הם* מסודרים כל אחד עומד במשמרתו כמו שבראו, לא יכנס האחד בגבול חבירו, כמו שתקנו (תפילת ערבית) "ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם". אבל התחתונים הם מעורבים יחד, ואין האחד במשמרתו, כי אין המינים מסודרים כל מין ומין בפני עצמו. ואם היה העולם התחתון מושגח, היה מסודר גם כן, והרי הוא מעורב, ולא נמצא כל מין ומין מסודר בפני עצמו, כי הכל מעורב; קטנים וגדולים, רעים וטובים. וזו היא הטענה שהביאו על שאין כאן השגחה וסדר מסודר מן השם יתברך, כי המשגיח מסדר כל מין ומין בפני עצמו, עד שהכל מסודר. כי כאשר תראה סדר במדינה, תדע כי יש מלך מסדר הכל. וכאשר אין סדר להם, תדע כי אין להם מלך. ומכל מקום אין המוחש כל כך חזק בְּדָבַר זה שמכריע הסתלקות ההשגחה, כמו שהוא כאשר נראה בְּדֶבֶר, כאשר הַדֶּבֶר, רע וטוב מכלה כאחד, ואין מבחין בין צדיק לרשע, ונאבד הטוב עם הרע, וזה מורה חס ושלום על בלתי השגחה. ולפיכך הביא השם יתברך עליהם הַדֶּבֶר.