דרשת שבת הגדול · פרק י״א, ח׳

ולפיכך אברהם כאשר ראה סלוק ההשגחה כאילו חס ושלום אין אלקים, היה מקריא שם אלקים בעולם, דכתיב (בראשית כא, לג) "ויקרא וגו'". ובגמרא במסכת סוטה (י:), מלמד שהקריא אברהם שמו בפי כל העולם. לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו. אמר להם, וכי משלי אכלתם, והלא ממי שאמר והיה העולם אכלתם. עמדו וברכו ושבחו למי שאמר והיה העולם, עד כאן. ומה היה התמיה של אברהם שאמר להם "וכי משלי אכלתם" על* אנשים שאינם מודים במי שאמר והיה העולם. אבל מפני כי הם היו רשעים, והיו אומרים אם השם יתברך משגיח בעולם, והרי הם עניים הולכים ממקום למקום, נודדין ללון, אין להם פרנסה, ולמה לא ישגיח בהם לפרנסם אם יש השגחה בעולם. ואפשר כי לא היו רשעים, כי אם ידע אברהם שהם רשעים, לא הכניס אברהם אותם לביתו. והשיב להם אברהם "וכי משלי אכלתם", כלומר כי השם יתברך הוא שנותן לעשיר, כמו שהיה אברהם, כדי שיפרנס העשיר העניים. ואם כן יש השגחה, רק שנותן לעשיר ולא לעני עצמו, שיהיה זוכה העשיר על ידו.