דרשת שבת הגדול · פרק י׳, י״ג

ומעתה יש לדקדק, למה זה ועל מה זה נקרא התורה על שם משה בשביל שאמר "מה אני". אבל רצה לומר כי השטן היה מתמיה איך אפשר שתהיה התורה בארץ, כי כל מקבל יש לו יחוס עם מה שמקבל, ואם לא כן, לא היה מקבל אותו דבר. והתורה השכלית, אשר היא גדולה יותר מן העולם, כמו שאמרו* בעירובין (כא.), נמצאת אתה אומר כל העולם כולו* אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה. ואם כן היה מתמיה השטן, איך אפשר דבר זה שיהיה עומד בעולם, דבר שהוא כמה אלפים יותר מן העולם. והקב"ה השיב "לך אצל בן עמרם". "אמר משה, מה אני שתנתן תורה על ידי", והיה מקטין עצמו עד שהוא כמו "מה". ו"אמר לו הקב"ה, הואיל ומיעטת עצמך תקרא תורה על שמך". ואף מתחילה לא נתנה על ידו רק בשביל כי משה היה עושה עצמו כמו מה, רק כי השטן היה מקטרג, וצריך שיהיה נגלה ענותנותו כאשר היה השטן מקטרג. ולפיכך כאשר אמר "מה אני", אמר הקב"ה בשביל זה נקראת על שמו, כי היא ראויה לו לפי שעושה עצמו מה, ואם כן לא יוגבל כלל, ויכול לקבל התורה, אף שהיא רחבה מן העולם. ושאר המאמר מבואר במקום אחר.