ובפרק רבי עקיבא (שבת פט.), אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שירד משה מלפני* הקב"ה, בא שטן ואמר לפניו, רבש"ע, תורה היכן היא. אמר לו, נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה, תורה היכן היא. אמרה ליה, (איוב כח, כג) "אלקים הבין דרכה וגו'". הלך אצל ים, ואמר ליה אין עמדי. הלך אצל תהום ואמר לו, לא בי*, שנאמר (שם פסוקים יד, כב) "תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי*, אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה". חזר ואמר לפני הקב"ה, רבש"ע, חפשתי בכל הארץ, ולא מצאתיה. אמר לו, לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה ואמר לו, תורה שנתן לך הקב"ה, היכן היא. אמר לו, וכי מה אני שנתן לי הקב"ה התורה. אמר ליה הקב"ה למשה, משה בדאי אתה. אמר לפניו, רבש"ע, חמדה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי. אמר לו הקב"ה למשה, הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך, שנאמר (מלאכי ג, כב) "זכרו תורת משה עבדי", עד כאן.
דרשת שבת הגדול · פרק י׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.