עקידת יצחק · פרק צ״ה, י״ד

ולפי שמכל מה שהעיד עליו עד הנה ילקח מוסר וזרוז להשתדל בכל מה שבכח האדם לעשות מפאת החריצות האנושי בקיום והעמדת היישוב המדינה והמלכיי ככל הגוים כמו שנזכר עד שכבר יחשב שהותרו כל מיני ההשתדליות כמנהג הגוי' ההם או שהמלך המצווה לעמוד לפני הכהן הגדול לשאול במשפט האורים הותרו לו ולהם כל שאר הדרישות כגון שאלת האובות והידעונים וקוסמי קסמים מכשפים ומעוננים לזה סמך כי אתה בא אל הארץ אשר יי' אלהיך וגו' לא תלמד לעשות כתועבות הגוים לא ימצא בך וגו' קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני וגו' כי תועבת יי' כל עושה אלה ובגלל וגו' תמים תהיה עם יי' אלהיך. ירצה אע"פ שהשגתי לכם עצה להקים לכם מלך ככל הגוי' לא תתירו עצמכם לעשות כמנהגם ביתר הענינים כי הדבר המהוגן שבהם הוא ראוי לכם לעשות אבל חקותיה' הבלתי מהוגני' השמרו לכם פן יפתה לבבכם אחריהם כי הם שנואים ומאוסים לפני יי' אלהיכם ובגללם השליך הגוים ההמה מפניכם תמים תהיה עם יי' אלהיך שאין אתה צריך לפקח מאד ולדרוש בעניני העתידות ועומק העסקים אבל השלך על יי' יהבך באמת ובתמים והוא יתן לך כלבבך וגו' כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו וראית בעיניך שלא עמדו להם ענינים אלה להציל אותם מידך ואתה לא כן נתן לך יי' אלהיך נחשים וקסמים בידך בהם תוסיף כח על אויביך כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כ״ג:כ״ג) על פי נביא מקרב אחיך כמוני אליו תשמעון ואף על פי שלא תשתתפו כלכם או הרבה מכם בהשגה זו כמו שיוכלו הגוים ההם להשתתף בקסמיהם וכשופיהם הנה כבר קבלתם אותה בסיני שתהיה הנהגתכם על זה האופן הוא אומרו ככל אשר שאלת מעם יי' אלהיך בחורב ביום הקהל לאמר לא אוסיף לשמוע את קול יי' אלהי ואת האש הגדולה הזאת לא אראה עוד ולא אמות כי ראיתם בטוב דעתכם שהענין האלהי הנורא הזה אינו משותף לכל וקבלתם על עצמכם הראוי והמחוייב לקבל והוא לסמוך על האמונה ע"י הקבלה מפי נביא וסלקתם עצמכם מההשגה על פי עצמכם כמו שאמרתם דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות (שמות כ׳:ט״ז) על כן אמר יי' אלי הטיבו את אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיה' כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו שכיון שקבלו עליהם בשלימות דעתם ורצון נפשם הרי הם חייבים עליו וכבר נתבאר אצל התהלך לפני והיה תמים (בראשית י״ז:א׳) שער י"ו היות הוראת זאת המלה זה הענין בלי ספק. הנה שכל הפרשה כלה מתחלה ועד סוף לא דברה רק בענין ההנהגות הכלליות שאמרנו אם מהמדינית אם מהמלכיית אשר הם הכרחיות לטוב היישוב והחיים האנושיים השלמים עד שיהא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא חוזר אל ראש אחד ודבר אחד מיוחד ולא עוד אלא שהראש ההוא אין לו לעשות דבר קטון וגדול רק מדעת הבורא ית' צור העולמים כמנהיג הכולל כי בזה האופן הוא ית' המנהיג והמלך והשופט ואין עוד וכל עוד שהשופטים והמלכים שמעו בקולו עשו והצליחו וכאשר פנו מאחריו ללכת אחרי תעתועי העמים הורע כחם ויבאו תחתם. אמנם בסוף פרשת קדושים שער ס"ה כתבתי מה פשעו ומה חטאתו של שאול בדרישתו אשת בעלת אוב כי לא כאשר נתפרסם ממנו ומצאת כי תדרשנו: