עקידת יצחק · פרק צ״ה, ט״ו

והנה לפי שאי זה נזק שיגיע בשום זמן מאומה מרציחת איש מאישיה ע"י אנשי בליעל הוא בעצם וראשונה לסבת רשע הנמצא באיש מה או קצת אישים ובשנייה לחטא וחסרון בחק השופט אשר למדינה ההיא ובשלישית לאשמת הבית דין הכולל לכל המדינות כמו שאמרנו לזה מה שסדר ענין עגלה ערופה על האופן ההוא. כי ימצא חלל באדמה וגו' ויצאו זקניך והיה העיר וגו' והורידו וגו' ונגשו הכהנים וגו'. כבר נודע מהחכמה הטבעית שאחד מתשעה פנים שיאמר בו שהדבר בדבר הוא מה שנאמר שהיושר באדון וזה שהאדון והפרנס הוא ודאי מקום הצדק והיושר כי בו הם עומדים וממנו הם נדרשים. ולדעתי הוא מה שכוונו החכם שלמה כשאמר מקום הצדק ומקום המשפט (קהלת ג׳:ט״ז) כי לא על המקום שבשוק ידבר. ומזה יאמר שהעולם יתקומם בצדק ובמשפט כמו שאמרו על ג' דברים העולם עומד וכו' (אבות פ"א) כי הם לפי זה מקומו של עולם כמו שאמר מזה הענין עצמו שהאל ית' הוא מקומו של עולם (שוח"ט צ') כי בו ית' היושר וההנהגה הכוללת כל ההנהגות החלקיות כמו שכתבנו ראשונה וכבר דברנו בזה במעשה המשכן שער מ"ח. ומזה הטעם ג"כ נאמר שהיושר החלקי האישיי הוא בבעליו רצוני האיש ההוא הרמוז עד שנאמר על האיש שהוא מקום היושר החלקי ועל פרנסי ומנהיגי המדינה שהם מקום העם אשר במדינה אשר בהם הם עומדים ועליהם נסמכים כמו שהמלך הוא מקום כולל לכלם ואשר הכל בו. וכמו שיאמר כן בצדק והיושר כן יתחייב לומר בעול והחמס הנמצא כי מקומות מקומות יש בלי ספק כי הרשע החלקי בעליו הוא המקום הראשון המיוחד אלא שכבר ימצא זה הענין על האופן עצמו שימצא בו המקומות וזה שגדר המקום הראשון הוא מקיף שוה נבדל והוא תכלית הגשם הסובב לדבר כמו שתאמר שתכלית האויר המקיף אותך הוא מקומך הראשון אמנם כבר יאמר שהחדר שאתה בו הוא מקומך בשניות למה שהוא מקום מקיף למקומך וכן יאמר לבית בכלל בשלשיות למה שהוא מקיף לחדר המקיף מקומך הראשון וכן העיר על זה האופן. ועל זה הדרך יהיה האיש העושה העול והרשע הוא מקום החמם והעול בראשונ'. אמנם יהיה פרנסות מנהיגי העיר ההיא ושופטיה מקום העול ההוא בשניות לרפיונם או מעוט השגחתם בדבר המשפט. גם המנהיג או המנהיגים הכוללים לכל המדינות לסבה זו עצמה יאמר עליהם שהם מקים זה העול בשלישיות. וכמו שאמר החכם מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע (קהלת ג׳:ט״ז) ירצה לפי זאת הכוונה במקום עצמו שהמשפט והצדק יתקומם בו כאשר ימצאו והם האיש או הפרנס או המלך כאשר נתבאר שם מתקומם הרשע כאשר ירשיע רשע לעשותו. והנה לזה צותה התורה האלהית כאשר ימצא חלל באדמה כו' שהדבר מצווה ועומד שיחקר תחלה המקום הראשון והוא המכה ודמו מידו יבוקש. אמנם כשלא נודע מקומו זה איו כלומר שלא נודע מי הכהו הנה זאת סבה מחייבת להעלם המקום השני כי אם לא נודע מי המכה א"א לדעת את מקומו או עירו שיבוקש מהם. אמנם יבוקש הדבר מהמקום הכללי שהם מקום העול בשלישיות והם סנהדרי גדולה. אמנם צוה שיבאו על הדבר מהכולל אל החלקי וישתדלו לדעת המקום היותר קרוב אל מקבל העול והחמם כי זה מה שיגרום על הרוב לגלות מי הוא הרוצח עצמו כמו שכתב הרב המור' פרק מ' חלק ג' ועל כל פנים מאומד הדעת המקום ההוא הקרוב בעל החמס ההוא ולזה אמר ויצאו זקניך ושפטיך וגו' והיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר וגו' וזה כי כאשר נמצא המקום השני אשר עליהם אשמת העול יותר לפי יחסם אל המקום הראשון צוה שיטפלו בענין ושישתדלו להתכפר על אשמתם כשיביאו מממונם העגלה הזאת. אמנם צוה שתהיה העגלה שלא עובד בה ולא משכה בעול ושיורידוה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם וגו' לרמוז על מה שאמר להלן ידינו לא שפכו וגו' כלומר שיבוקש העון ההוא ממקומו הראשון והוא הרוצח העול אשר כפרה סוררה סרר ולא נשא עול מלכות שמים על עצמו וגם כי מיעוט השקפת הנרצח במעשיו או רוע מזלו או קלקול דרכיו גרמו להוליכו במקום סכנה וארץ גזרה אשר נרצח שם כעגלה זו אשר המיתוה מיתה משונה בנחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע ולהיות המעשה הזה רומז אל הטלת האשם עליהם אמר ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יי' לשרתו ולברך בשם יי' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כפר לעמך וגו' והכוונה שיהיו שם מזומנים לשיאמרו בפניהם זקני העיר ההיא אחר שירחצו את ידיהם על העגלה הערופה ידינו לא שפכו וגו' לומר שחלילה להם לגרום מיתת זה האיש בראותם אדם הורג את הנפש וכסו את דמו והכהנים אומרים אחריהם כפר לעמך ישראל אשר פדית יי' ואל תתן דם נקי וגו' וכמו שתרגם אנקלוס כהניא יימרון כפר וגו' והוא טעם נכון שאחר שהתנצלו עצמן הזקני' אשם היו מקום העול השני הנה הכהנים שהם המקום הכולל יאמרו שעל כל פנים לא יצאו מידי אשם וצד רפיון בדבר המשפט ועיונו כי על כן מלאו לבו לרוצח לעשות כן ושעל זה אין להם למנוע עצמם מן הרחמים בשאלת הכפרה מאת המקום הכולל בהם. הנה סודרו לשם שתי כפרות לשני המקומות הנזכרים. והנה על הכולל אמר כפר לעמך ישראל אשר פדית יי' ואמר ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל לומר שלא יתן דם נקי עוד כזה בקרבם. ועל הזקנים ההם הקרובים אל החלל אמר ונכפר להם הדם. אמנם על המקום הראשון שהרשע והעול מתקומם בו והוא הרוצח לא בקשו כפרה כי לא יכופר כי אם בדמי נפשו והוא מה שסיים להזהיר ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כל זמן שתמצא אותו כי בזה תעשה הישר בעיני יי' ולא תאמר כבר כופר בעגלה זו. ויתכן שיבא במאמר ואתה תבער וגו' לתשובת מה שבקש ואל תתן דם נקי וגו' לומר כי עם שהיא תפלה נכונה מכל מקום עליך המלאכה לגמור כי אתה תבער הדם הנקי מקרבך במה שתעשה הישר בעיני יי'. והנה בזה הודיע טעם כל המעשה ההוא שאם עשו הכל הישר בעיני יי' לא יקרה כן בארצם כי אף על פי שימצאו קצת אנשים חטאים יהיה השגחת השם יתעלה עליהם לא ירעו ולא ישחיתו. וזה שיעור מה שרצינו בזה החלק: