עקידת יצחק פרק צ״ב, ו׳

ואני באמת לא מצאתי בם ארוכה למחלה זו כלל לא בהכרת מין היראה אשר יבקש מהם ולא בכוונת מאמרם ז"ל כי הנה הרב ז"ל עשה היראה החמרית אשר מפחד העונשים הכרח לבא עמה אל היראה השכלית השלמית ודבריו תמוהין מאד בעיני שהוא מבואר ששני מיני היראה אלו אינן נכנסים תחת סוג אחד. ואין איש אחד שולט בהם כי בעל השכל השלם אשר יש לו היראה השכלית אינו מפחד ממגורות העונשים והבהלות כלל והאיש החמרי אשר היא יגור מהעונשים הנה אין לו מבא ביראה השכלית כלל כי כמו שאמרנו האחת היא מפועל הנפש השכלית והשנית היא הפעלות הנפש החיונית. והוא מבואר כי יראתו של משה רבינו אינה משתתפת עם דבר של אותו פחד ומגור כלל כי יראת האיש השלם היא עצם האהבה השלמה וכמו שאמר אין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהב' אלא במדת הקב"ה בלבד (ספרי פ' ואתחנן) והנה שלא נשתתפה יראתו עם יראת ההמוניים כמו שלא נשתתפו ההמוניים ביראתו ולא ביראתו של אברהם אבינו וכיוצא ואם כן הדרא קושיא לדוכתה כי אם הוא שואל יראת ההמוניים ודאי מילתא זוטרתי היא לגבי כולי עלמא ואיננה כדאי אשר בעבורה תיעשנה המצות כמו שאמרנו ואם היראה השכלית השלמה אטו מילתא זוטרתי היא ואף לגבי משה ואף שתהיה מילתא זוטרתי לגבי דידי' לא תקן כלל ממאמרו דמ"מ קשיא כי מה לי שיהא קל הלמוד מחכמה או ממלאכה איך נאמר לאדם המתקשה בה מה המלאכה הזאת ומה קושי יש בה שהרי בצלאל ואהליאב למדו אותה היטב או אל האיש הירא ורך הלבב לא תירא מרבבות עם שהרי יואב בן צרוי' הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל וכיוצא. ובאמת אם תגבורת יד השכל והתשת הכחות החומריות הוא מילתא זוטרתי לגבי משה מילת' רבתא הם אצל כל אדם ועוד כי שאר הענינים אשר נעזר מהם הנה אינם מוכיחים על הדבר באמת כי מאמר וידעתם כי לא את בניכם וגו' הוא מופלג משאלה זו ויש ביניהם הרבה ענינים מפסיקין הסדר. גם מאמר ואשר עשה לכם במדבר עד בואכם אל המקום הזה פשוטו לפי ענינו לזכור הטובות שעשה אתם לא הרעות כי אין מדרך התורה לאיים עוברי המצות במה שעשה לחיל פרעה וגומר ואשר הציף וגו'. כי כל זה מפרסום עוצם גבורתו ויכלתו אשר הפליא בהם לעשות עמנו את כל החסדים ואת כל האמת. וגם למה לא יזכור ענינו של קרח להחריד הכח החמרי שאבד עשרו בענין רע ומבהיל. גם יש לדקדק לפי הפירושים האלה כי לא היה לו לומר רק מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם לאהבה אותו בכל לבבך ובכל נפשך והכל בכלל כי מתחבולות הרופא למעט מספר הלקיחות הקשות ולמה יאריך ליראה את ה' אלהיך בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את יי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. ואחר שכל זה בכלל השאלה איך אמרו אטו יראה מילתא זוטרתי היא אין לגבי משה וכו'. והלא לאו יראה גרידתא קא תבעם. עוד יש דקדוקים אחרים בקשר הכתובים וסדרן:

עקידת יצחק · פרק צ״ב, ו׳

על המקור הזה