עקידת יצחק · פרק צ״ב, ה׳

אמנם הרב רבינו נסים ז"ל השתדל מאד בדרשותיו לבאר זה המאמר ולהמתיקו במליצת דברים בשאמר שהשאלה הזאת כשיושקף ענינה השקפה שכלית תמצא שהיא קלה מצד וקשה מצד. קלה מצד הכח השכלי המחייב עליה חיוב מוחלט. וקשה מצד הכח המתאוה הדוחה האדם מתשוקת שכלו בכל עוז. אמנם לפי שחוברו ביראת הש"י ואהבתו שני דברים. האחד מה שיחייבהו הכח השכלי והוא מפאת עצמו מעלתו היותר גבוה גבוה לבלתי תכלית. והשנית מה שהוא ידוע שימשך מהרע והעונש אל אשר יסור מעליו וימרה את דברו עד בלתי השאיר לו נין ונכד בעמו לעזוב לו את רוב עשרו אשר מכר בעדו כל שלמות שכלו אשר אליו יחרד ויבהל הכח החמרי הנה מעתה שאלה כזו היא קרובה אל האדם בבלתי מוחה חלק מחלקיו. והנה על הבחינה השכלית אמר מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו וגו'. שהוא דבר נקל מאד בעיני השכל הישר. ואם בבחינת החומר המעכב הזכיר להם העונשים המגיעים אל הרשעים במה שאמר וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יי' וגו'. ואת אותותיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים וגו'. ואשר עשה לדתן ואבירם וגו'. כי כל זה הוא מה שיחריד ויחליש הכח החמרי לבלתי גברו על השכל הישר. ומשני הענינים תושלם היראה והאהבה מאד והיה זה הענין מוכרח בעיניו ממה שהזכיר בכאן הדברים המפחידים והמאיימים תחת אשר היו לו להזכירם עניני מעמד הר סיני וכדומה גם לבלת הזכירו לקרח עם דתן ואבירם שיראה שהכוונה לו להפחיד במי שנשרשו מעל פני האדמה מבלי השאיר שרש וענף להנחיל להם נכסיהם כנזכר ואמר שלפי שכבר נצח משה בשכל הטוב והישר את כחותיו החומריות אמר דלגבי משה מילתא זוטרתי היא משל למי שלמד מלאכה שנראית קשה ומצאה קלה שהוא אומר ליתר האנשים אשר יחשבוה לכבדה דעו שהיא מלאכה קלה וכו'. זה הוא תורף דבריו בהתר קושיא זו ואם לפי דרכו באו מאד בארוכה: