עקידת יצחק · פרק פ״ח, ז׳

א ואתחנן אל יי' וגו'. אתה החילות וגו' אעברה נא ואראה. מה טעם זכרון כל זה בכאן וטעם קשורו בוא"ו עם פרשת שלמעלה. ב מה טעם הפלגת התוארים הנזכרים לו הנה באומרו אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל וגו' אל ענין שאלתו אעברה נא ואראה והלא אין מוחה בזה זולתי הרצון לבד: ג אומרו את הארץ הטובה הזאת שיראה שמפני טובה ויופיה היא נכסף אליה ועוד היכא קאי דקאמר ההר הטוב הזה והלבנון: ד מה טעם עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו' כי מה תועלת בראיית' ומה טעם לזכור בכאן וצו את יהושע וגו': ה מה טעם אומרו ונשא בגיא מול בית פעור וסמיך ליה ועתה ישראל שמע וגו'. ומה טעם זכרו בכאן עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור וכל המעשה ההוא והתחילו אחריו ראה למדתי אתכם וגו'. ומה טעם קשר רק השמר לך ושמור נפשך עם מה שלמעלה ממנו: ו והיא קשה מאד כי אחר שאמר ראה למדתי אתכם חקים וגו' ושהזהירם וזרזם על שמירת התורה ולא ישכחו יום עמדם לפני ה' בחורב ושישמרו לנפשם פן ישחיתו לעשות פסל תמונת כל ופן ישאו עיניהם השמימה וגו' ואתכם לקח יי' וגו'. חזר אחר כך לומר וה' התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי וגו' כי מה ענין זה לזה. ועוד שכבר הזהירו ופסק מענינו. ועוד אמרו כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עובר את הירדן ואתם עוברים וכו' הכל יראה שהם דברי מותר: ז אומרו כי תוליד בנים ובני בנים וגו'. כי מה ראה לזכור להם עכשיו כל הדברים הרעים ההם ולו אין בשורה מוצאת לעת כזאת היה לו לזכור ראשונה קבלת עשרת הדברים כאשר התחיל לומר ופן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב וגו' וכל דברי התורה אשר זכר אחרי כן ואחר יאמר מה שיקרה אותם באחרית הימים כמו שכן עשה בפרשת הברית ובפרשת האזינו. וגם שיבא פרשה זו כפולה עמהם ועם מה שנאמרה בפרשת נצבים והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וגו': ח אומרו ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו כי אל רחום יי' אלהיך וגו'. שאין הקשר נאות. מוטב שיאמר ושמעת בקולו כי לא עם קשה עורף אתה או שישיב יי' אלהיך את שבותך וגו' כי אל רחום וגו': ט מה טעם קשר כי שאל נא לימים ראשונים וגו' למה שלמעלה ממנו. וטעם או הנסה אלהים לבוא וגו' כי למה ינוסה בכך גם טעם אתה הראית לדעת וכל שאר הפרשה: י בטעם סמיכתו בכאן אז יבדיל משה שלש ערים כי באמת אין זה מקום ספורו. אלו הן הספקות הנופלות בחלקים אלו ואחרי זכרם נבא אל הפירוש בהסכמת הדברים ההם אשר זכרנו ראשונה: