וכבר ראיתי זה המדרש בסגנון אחר א"ר יוחנן לית מזל חמי מה דיהא קדים ליה ולית מזל חמי מה דהוא לעיל מיניה אלא מאי דהא לרע מיניה כהאי גברא דהוי בסולמא ואפוי לאחורוי (במ"ר פ' י"ב) והייתי סובר שהיתה הכוונה להגיד ולומר שאין השקפת המזל בסבוביו במה שישפיע מהטוב והרע לא למה שראוי לזה אשר לפניו שקבל ממנו לפי מעשיו ולא מצד הרצון האלהי אשר עליו כי משני הענינים האלה תושלם ההשגחה כי הוא אין לו השקפה בזה כלל אלא כהדין גברא דסליקו בסולמא ואפוי לאחורוי שאינו רואה לא לפניו ולא למעלה ממנו אלא מה שלמטה ממנו לבד והוא המעשה ההוא המסור אליו לבדו מבלי השקפה אל הזולת והוא פירוש אמתי ונאות. וקרוב שיאמר שהוא אין לו בחינה שכלית כלל רק מה שהוא מתנועע תמיד על האופן ההוא בחכמת בוראו כמו שאחשוב שהוא דעת התורה כאשר כתבנו בתחלת השער השני. ועל כל פנים יעיד על קיום היושר והסכמת הסדר אשר לא תשתנה עמהם ביניהם לעולם מפאת עצמם והוא מה שבקשנו מעדותם. ואולם הנמצאים העליונים היושבים ראשונה אם שהם עצמים רוחניים פשוטים ולא יתרבו בהם ענינים על הדרך שזכרנו הנה מכל מקום לא ישוללו מהרבוי מצד הצדדים עד שיצאו מכלל גזרתנו זאת שכבר נתבאר ממה שכתבוהו כל בעלי החקירה שלא נמצא פשוט בתכלית הפשיטות אלא הוא יתעל' לבדו וכמו שאמרנו משם כבוד מלכותו. כי השכל הנבדל כבר חובר מציאותו משני ענינים והם היותו משכיל בסבתו ובעצמו. וכל מה שירחקו מסבתם הראשונה יתעל' שמו נתוספה בהם הרכבת ענינים שכליים כמו שכתב הרב המורה פרק כ"ב חלק ב'. גם הוא מבואר שימצא להם רבוי מיניי במספרם כמו שכתבנו אצל הכרובים שער מ"ח. בכל אלו הענינים צריך שמור היחס וההסכמה במערכותם להמצאם על שלמות מציאותם תמיד. וכמו שתקנו השלמים (בתיקוני תפילות) מתאר ענינם ומעמדם באומרם יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה יחד וכולי כלם אהובים כלם ברורים וכו' וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנין רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח. יראה כי לשלמות מלאכתם העליונה ההיא צריכין הסכמה ושמירת יחסם ומצבם עם עצמם ועם אלו באלו תכלית מה שאפשר גם בהשכלתם ענין הקדושה ההיא ימצא להם רבוי וחבור הענינים כמו הציור וההצדק גם רבוי הציורין וההצדקים כמו שזכר (ישעיהו ו׳:ב׳) באומרו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו וגומר כמו שכתבנו בפרשת הכהנים שער ס"ו. והנה להיות זה השלום וההסכמה הכרחיים בחלקי אלו הנמצאים כלם נמצא אל חז"ל שאמרו עליהם ועל הנלוום אליהם:
עקידת יצחק · פרק פ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
