עקידת יצחק · פרק ח׳, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

השנית שבעבור היות התבונה אצל הפעולות האנושיות, והפעולות הם אצל הפרטים החלקיים הנה שיצטרך הנבון אל ידיעתו החלקיים אשר אצל הדברים הנפעלים, יותר מידיעתו הכוללים, כי החטא בעצה יקרא יותר מצד הפרטי, ממה שיקרא מצד הכולל. ומכאן מצא חושי הארכי מקום לבטל עצת אחיתופל. כמו שאמר לא טובה העצה אשר יעץ אחיתופל בפעם הזאת (שמואל ב י״ז:ז׳). יראה בפעם הזאת שלא יסכימו הענינים החלקיים אשר במעשה הזה עם שהורגל להיות בכיוצא בזה על הרוב. והוא אשר ביאר אותו בטוב באומרו אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גבורים המה ומרי נפש המה כדוב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם הנה עתה הוא נחבא כו'. והוא גם בן חיל כו' (שם). שכלם הם ענינים משונים יוצאים מההקש הרביי כמו שביארתי בביאורי במאמר ההוא והמשכיל יבין מעצמו: סוף דבר שחוייב לנבון שיהיה זריז ומהיר להכיר הענינים הממציאים הטובות האנושיות ואשר הם מונעים ומרחיקים אותם בידיעה חלקיית ופרטיית. לא כחלק העיוני המוחלט שהעיון המיוחד אליו הוא בכוללים לבד:
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.