עקידת יצחק · פרק ח׳, ט׳

הראשונה כשהוא כח דבק אל מעלת המדות לא יסור ממנה וזה כי מעצמות התבונה שתדבק עמה יושר השכל וטוב הרצון אל הענינים הטובים והנאותים לזה אמר שאינה צריכה אל מעלה אחרת כי בכללה כל המעלות כלן שאם יתבונן באלה הדברים זולת היושר לא יקרא נבון בשום צד. ובזה נבדל מהכח המלאכותיי כי לא יבוקש מבעל המלאכה מצד מה שהוא בעל מלאכה רק שידע את אשר יכוין אליי הן טוב הן רע והחוטא במלאכה הוא יותר טוב כשיחטא ברצון מכאשר יחטא בבלי דעת שאם כוון לעשות את הרע ועשה כרצונו הרי זה מבובח מצד שהוא אומן הוא מה שכתוב ויי' אמר להפר עצת אחיתופל וכו' (שמואל ב י״ז:י״ד) כי אם שהיה עצה יעוצה לכבות את נר ישראל (לשון הכ' שם כ"ב) מכל מקום כיון שהיה מכווין בה יפה לעשות את אשר אמר קראה טובה מצד שהיא מלאכה שלא תתחבר עם המלאכה מעלה כמו שתדבק עם התבונה ומזה נדע שאחיתופל ובלעם והדומים להם לרדוף הרעות בחכמתם כי לא נבונים המה בשום צד. וגם מה שאמרו רבותינו ז"ל ואלו נבונים אפילו בדורו של משה לא אשכח (עירובין ק':) לפי שהם קשי המציאות: