עקידת יצחק · פרק ס״ז, י׳

השנית שכבר ראוי שיהיו שם הישרות אלהיות ועניינים נרצים לפניו תסובב מהם אותה ההנהגה ההשגחיית ותמשך עליהם כמו שתמשך ההנהגה הטבעית ותסובב מסדרי שמים ומערכותם כמו שזה הענין נתבאר יפה בתורתנו האלהית באומרה (ויקרא כ״ו:ד׳) אם בחקותי תלכי וגו' ונתתי גשמיכם וכל הפרשה ההיא ואחריה רעותיה רבו מספור ואז"ל (ויקרא רבות פ' ל"ה) אם בחקותי חוקות שחקקתי בהם שמים וארץ וכו'. כמו שביארנו בפרק ניגון עולם שער י"ב. ימשך מזה שכמו שסודרו מהחכמה האלהית זמנים מתחלפים נאותים לסדור הטבעי ההכרחי דכתיב (בראשית א׳:י״ד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים וכתיב (שם ח') עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וגו' לא ישבותו. שכן יתחדש זמנים נכונים לפי הרצון אשר בהם יושלמו העניינים לפי ההשגחה והמה אלה המועדים הנרשמים והנזכרים בתורה האלהית. וזה ששנינו בגמ' ר"ה (ט"ז.) בארבעה פרקים העולם נדון בפסח על התבואה. בעצרת על פירות האילן. בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם וגו'. ובחג נדונין על המים. תניא א"ר עקיבא מפני מה אמרה תורה הקריבו לפני עומר בפסח כדי שתתברך עליכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא. אמר הקב"ה הקריבו לפני שתי הלחם כדי שיתברכו לכם פירות האילן ומפני מה אמרה תורה נסכו לכם מים בחג מפני שהחג זמן גשמי השנה הוא אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחנ כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. נראה שאלו המועדים כלם מיוחדים הם ע"י הקרבנות והעבודות הנעשים בהם לפקוד בהם צרכי העולם ע"ד ההשגח' כמו שד' תקופות השנה ושנוייהם ושאר ענייניהם נתיחדו לפי המנהג הטבעי והסדר הקדום מעת הבריאה עם ששני העניינים נתכוונו יחד כמוזכר שם.