עקידת יצחק · פרק ס״א, ז׳

אבל טרם שנדבר בו אזנך תשמענה דבר במה שכתבה התורה האלהית בתקוני אלו הנגעים אשר תחת סוג צרעת עור הבשר כמו שאמרנו כי בהם נתבשר לרפואת חולאי הנפש אשר יולדו מהם. אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' והובא אל הכהן. אמר כי עקר כל התקונים האלו הן מדעות או ממדות הוא מיוחד אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו כי מלאכי אלהים הם ותורה יבקשו מפיהם. והנה אם יראה הכהן את הנגע בעור הבשר ועוד ששער הנגע הפך לבן כלומר שהפעולות יצאו ממין הנגע הפנימי אשר במדה או התכונה הרעה ועוד שמראה הנגע עמוק מעור בשרו ואינו מקבל תוכחת מוסר מקלקולו והפסדו ועמוק עמוק מי ימצאנו כבר ראוי להתייאש ממנו וראהו הכהן וטמא אותו. אמנם בראותו בהרת לבנה בעור בשרו אבל עמוק אין מראיה מן העור וגם שערה לא הפך לבן כנזכר הנה אז צריך להטפל אליו כי לא יועילנו ההשתדלות והסגירו שבעת ימים בענין השתדלות הלמוד וההישר' הראויה לו לפי צורך נטייתו ואם אחר ההשתדלות הזה ראה שהנגע עמד בעיניו ואם לא פחתה לא הוסיפה יטפל בו עוד להסגירו שנית. ואם אחר זה יכהה הנגע ולא פשה וטהרו הכהן מספחת הוא. והכוונה כי נרפא הנגע והוכיח סופו כי מתחלתו אינו רק דבר שנתחבר בו, קל ההסרה ועם כל זה צריך כבוס בגדים. ואם אחרי כל זה הוא חוזר בקלקולו הוא צרעת אמיתי לא יקוה ממנו שום תיקון. כל אלו הם דרכי ה' ישרים וצדיקים ילכו בם לרפאת בהם חולאי הנפשות כאשר ינעו מטבע שיווים. והוא התיקון הב' המיוחד להורים ולמלמדים הטובים נתיחס אל מאמר ר' יהושע בן חנניא אשרי יולדתו (אבות פ"ב):