עקידת יצחק · פרק נ״ח, ז׳

האחד כי בתחלת ענינם נאמר (שמות ט״ו:כ״ו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' וגומר. שהכוונה האזנה והשמיעה. רצוני ההשכלה אשר בלב כמו שנזכר בכל מקום (דברים ו׳:ג׳) ושמעת ישראל ושמרת לעשות (שם י"ב) שמור ושמעת וגומר. (שם כ"ז) הסכת ושמע ישראל. כי הענין בכלם הטבת ההבנה וההשכל כי בזאת יאותו לו לעם ולא באופן אחר כמו שאמר לו בשעת הזיווג עצמו כלומר במעמד הנכבד (שמות י״ט:ה׳) ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו'. והכוונה שתהיה לו לאשה משכלת כמו שאמרנו. וכנגד זה הענין המעולה באת בכאן מלת שמע כי היא נאמרת על זאת הבחינה לא על שמיעת האזן לבד והענינים המושכלים הנמשכים יוכיחו בלי ספק.