עקידת יצחק · פרק נ״ח, ח׳

והנה על הענין השני והיא שנתיחד לו בלבה אמר שם והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל כי הם יחשבו עצמם לעקר כל עמי הארץ וכונו שאמר במקום אחר (דברים ל״ב:ט׳) יעקב חבל נחלתו וכנגד זה אמר בכאן מלת ישראל שהוא התואר המיחד אותם אליו ואשר בו נתיחד הדבור אליהם כמו שנראה ממטבע הברכה שאמר הבוחר בעמו ישראל באהבה שמע ישראל ונומר כי עם עמו המיוחד אליו ידבר הדברים הנמשכים ולא לזרים עמו. ולפי שהיה הדבור מיוחר אל כל אשר בשם ישראל יכנה באומרו שמע ישראל וגם בפרשת ציצית (במדבר ט״ו:ב׳) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אז"ל (ברכות י"ד.) כל הקורא קרית שמע ואין לו תפילין בראשו וציצית בבגדו (זוהר פ' ואתחנן) הרי הוא מעיד עדות שקר בעצמו כי אחר שהמצות האלו באו בפרשיות אשר הוא קורא לחובה על כל בר ישראל והוא משולל מהם מעיד על עצמו כי לא מבני ישראל הוא. והרי הוא עדות שקר שהרי הוא מזרעו על דרך האמת וסוף דבר התיחדות שם ישראל הוא ממש כעין אומרו (שיר השירים ו׳:ט׳) אחת היא יונתי תמתי וכמו שאמרנו: