ואולם המין הזה מהקרבנות שהטילם הכתוב על החוטאים איש בחטאו. כבר נוכל לומר שהן באים לצורך החוטא להטיל בו גערה ותוכחה על חטאתו אשר חטא בה. ואם אין שום ערך בינו לבין אלהיו לא מפני זה יפטר וילך לו. אבל היה החסד האלהי להגביל ענינו ולפשרו כפי הראוי לתועלת הכללי כדי שלא תנעול דלת התשובה בפני החוטאים והוא אחד מהענינים שויתר האל יתעלה אצל האומה הזאת ממה שיאות לו מגדולתו בכל שאר הדברים אשר כתבנו בפרשת המשכן שער מ"ח. וכמ"ש (ישעיהו מ״ג:כ״ה) אנכי אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני כנזכר:
עקידת יצחק · פרק נ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.