עקידת יצחק · פרק מ״ז, ה׳

ועתה אחר שכבר נתבאר שהפעולות המחוייבות מהמורכב יהיו לפי יחס הפשוטים אשר נתחייבו מהם הנה יתחייב כי מהפשוט היותר נכבד ימשך הענין היותר נכבד כמ"ש שם שהמלאך מצד השכילו בסבתו יושפע ממנו מלאך ומצד השכילו את עצמו יושפע ממנו גלגל. והנה עלה בידנו מזה העיון שהקניינים המעולים הנפשיים אשר בנו יהיה להם מציאות יותר משובח ויותר מעולה ממציאות פעולות המעלות עצמן אחר שהקניינים הם נמשכין אל הכח היותר משובח אשר בהרכבתינו והוא השכל. והפעולות הם מיוחדות אל הכח הפחות אשר בנו והוא החומר. ועוד טענה ב' כי הקנין המשובח הנה הוא ישים הפועל משובח ומה שישים דבר בתואר מה הנה הוא באותו התואר בעצם וראשונה. ועוד שהקנין הוא סבת הפועל והסבה קודמת אל המסובב ונכבדת ממנו. אמנם יש לסתור תולדה זו בג' טענות חזקות שעומדות כנגדה. האחת שהוא מבואר שכל דבר שהוא בכח הוא חסר ופחות מאשר הוא בפועל. אמנם שלמות הקנינים הוא בכח והפועל הוא שלמותם אם כן איפה הפועל הוא נכבד ומשובח מהקנין. השנית כי הנה הכח הקנייני תכליתו הוא הפועל והתכלית הוא היותר נכבד שבסבות וכמו שאמר החכם בראשון מספר המדות. אמנם מהדברים אשר להם תכליות בלתי הפעולות יותר טובים הם הפעולים מהפעולות כמו שנתבאר שער ל"ט. והשלישית כי הנה הקנין הנפשיי הלזה הוא מבואר שיתהוה בפועל כי הן האדם בתחלתו הוא נעדר מאותו קנין והוא בהרגל פעילותיו ישימהו באותו מציאות בלי ספק עד יהיו הפעולות סבה לעצמן כמ"ש החוקר בפרק ב' מהמאמר השני מהספר הנזכר זה לשונו. ולא יהיו התולדות לבד והתוספות וההפסדים מהם עצמם ומסבתם אבל גם הפעולות עצמם יהיו מהם כי כן יהיו בדברים יותר מפורסמי' כמו בחוזק הגוף כי הוא נעשה מלקיחת מזון רב ומסבול יגיעו' רבות והחזק יוכל לעשות זה יותר. וכך במעלות כי בהרחקת התאוות נעשינו ישרים וכשאנו ישרים יותר נוכל להתרחק מהם. וכן באומץ כשנרגיל לבוז הדברים המבהילים והמפחידים וסבול אותן היינו אמיצים. ובהיותינו כן נוכל לסבול הבהלות והפחדים עד כאן. והנה המאמר הזה יקר הערך מאד ללמד דעת איך נקנאו המעלות ויורה איך הפעולות הם סבה לעצמן מה שיראה דבר זר ונמנע בתחלה שיהיה שום דבר סבה לעצמו שא"כ ימצא הדבר קודם שימצא וזה בטל: