עקידת יצחק · פרק מ״ז, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הקדמה מבוארת היא אצל החכמים והביאה הרב המורה פרק כ"ב ח"ב. כי הדבר הפשוט יתחייב בעצמו על הדרך הטבעי דבר פשוט נח יהיה או פועל. והדבר המורכב יתחייב ממנו דברים כמשפע אשר בו מן הפשוטים. והמשל שאם היה האש פשוט בלתי נמצא בו כי אם איכות החום הנה לא יחוייב ממנו רק פועל החום. אמנם כשנמצא מורכב משתי איכיות והם החום והיובש חייבו ממנו שתי הפעולות שהם שיחם בחומו וייבש ביובשו. והקש על זה בכל המורכבים. והתפלספות הזה כבר נמצא לחכמינו ז"ל כשאמרו (מכלתא בשלח פ"ו) שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצריים במצרים היתה של ארבע או חמש מכות. כי הם חשבו הכחות הנמצאות מהמכה כמספר הפשוטים הנמצאים במורכב אלא שרבי עקיבא חשב הצורה ההווה מחבורם יחד לענין חמישי כמו שביארנו בפ' השירה שער מ': גם נמצא להם זה מבואר בעניני ההשגחה האלהית בדבר מהדברים או בדברים רבים הכל כפי הכח הפרטי או רוב הכחות הנמצאות במושגחים אמרו במס' (תענית דף ט'.) אמר רבי יוחנן מטר בשביל יחיד פרנסה בשביל רבים מטר בשביל יחיד דכתיב (דברים כ״ח:י״ב) יפתח י"י לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך פרנסה בשביל רבים דכתיב (שמות ט״ז:ד׳) הנני ממטיר לכם לחם וגו'. ומבואר הוא כי מפני שהמטר הוא דבר אחד כבר איפשר שיתהווה בזכות איש אחד. אמנם הפרנסה שהיא כוללת הדברים אשר יחיה האדם עליהם כמו שהי' נמצא במן הנה נמצא בשביל רבים המתחלפים בזכיותיהם והענין מבואר. וכאשר היה זה כן היה האדם מבואר ההרכבה מהכח החמרי שממנו הוא יסוד הגוף ובנינו ומהכח השכלי אשר הוא עצם לצורתו ומהותו. הנה אם כן יחוייב שימשכו ממנו שני מיני פעולות האחד לפי השכל והאחד לפי החומר אמנם אשר לפי החומר הוא מעשה מורגש ע"י תנועת הכל או החלק כמו שנמצא לגשם הראשון שהוא הגרם השמימיי שפעולתם על ידי מעשה מורגש כתנועה מתמדת וכמו שאמרו עליהם (תהילים ק״ג:כ״א) ברכו י"י כל צבאיו משרתיו עושי רצונו עושים ממש. אמנם אשר כפי השכל הוא בלתי מורגש בתנועה ומעשה חמרי כלל אבל הוא פועל נכבד ומעולה ממנו שהוא ההשכלה בעצמם ובסבתם ית' שמו. וכמו שאמר (שם) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ירצה מה שאמרתי עושי דברו לא מעשה מורגש כאשר יחשבו האנשים אבל מעשיהם המיוחד שהם שומעים ומשכילים בקול דברו. ולחיוב זאת ההרכבה הוכרחו אבותינו הקדושים לומר נעשה ונשמע נעשה בבחינת הכח הגופני ששלמותו בפועל מורגש. ונשמע בבחינת הכח השכלי שהוא שמיעת השכל וההשכלה וכאשר יתבאר:
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.