עקידת יצחק · פרק מ״ו, י׳

א והוא מה שכבר התרנוהו מהשוות זה החלק המשפטי לעקר התורה האלהית. ולא עוד אלא ששמו בראשונ'. ועטיפת הוא"ו: ב למה יתחיל זה החלק המשפטים מדיני עבד ואמה העבריה עם היותם דינים שלא יראה היו לשעה מצויין ביניהם שיביאם הצורך: ג. מה טעם אם בגפו יבא בגפו יצא פשיטא כי ערום נכנס וערום יצא. ועל אשתו כבר אמרו (קידושין כ"ב.) מי הכניס' שתצ'. גם אומרו והוא יצא בגפו נראה מותר: ד מה טעם אומרו לעם נכרי לא ימשול למכרה היה לו לומר לאיש נכרי וגם באומרו ואם שלש אלה לא יעשה לה היה לו לומר אם אחד משלש אלה לפי פי' המפרשים: ה אומרו ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי וגו'. כי אשר לא צדה ולא אנה אלהים לידו לא נתבאר מה דינו אם יומת בבית דין כדין המזיד הגמור או אם ידון בענין אחר: ו למה נכנס וגונב איש ומכרו בין מכה אביו וגו' ומקלל אביו ואמו וגו': ז אם העבד הכנעני הוא כספו למה יוקם אפילו מת תחת ידו. ואם לאו למה לא ינקם אם יום או יומים יעמוד: ה אחר שהקפידה התורה פעמים ושלש לומר עין תחת עין שן תחת שן עד שאמרה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו איך אמרו (ב"ק פ"ג:) לשום חבלות אלו בממון ולומר (שם צ'.) הכל כפי המבייש וכו': ט אומרו השור יסקל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו וגו' ולמה לא יצוה לפרוע הכופר מבלי שיחייבהו למיתה. וזה גם כן באומרו ונתת נפש תחת נפש. וטעם כסף שלשים שקלים דעבד: י באומרו או נודע כי שור נגח הוא כי לפי פי' המפרשים ז"ל היה לו לומר ואם נודע וכו': יא מה טעם בתשלומי ארבעה וחמשה כי הוא דבר זר מאד אם כפי עצמו ואם כפי הבדל שור משה: יב אחר שהניח הכתוב משומרים וגונב מבית האיש ומת או נשבר או נשבה איך אמר ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו כי ידוע הוא שלא שלח שהרי נגנב ונאבד: יג בטעם אומרו בשואל בעליו אין עמו שלם ישלם ואחר כך אם בעליו עמו לא ישלם שמכלל לאו אתה שומע הן בלי ספק: יד מה טעם מכשפה ושוכב עם כל בהמה פיתוי הנערה וזובח לאלדים: טו באומרו אם כסף תלוה את עמי ואמרו (מכילתא משפטים פ' י"ט) כל אם ואם שבתורה תלויין חוץ מג' וזה אחד מהן ולמה לא יאמר בפי' בלשון מחייב. גם יש לעיין לתת טעם לשאר סדר המצות הבאו' והיותו שונה במצות הגר פעמים. ומה טעם כי באה מצות פריקה בשונא ומצות טעינה באוהב: טז אומרו וכל אשר אמרתי אליכם תשמרו והיכן אמר. ומה ענין יש לו עם ושם אלהים אחרים וגו'. ומה טעם סמיכות ראשית בכורי אדמתך אל לא תבשל גדי ב' פעמים. ומה טעם זכרון זה^ הענין בתורה שלשה רגלים (שמות כ"ג ל"ד דברים י"ד) אלו הן הספקות אשר ראינו^ לעורר בזה החלק ומעתה נבא אל הביאור: