ובמדרש (ש"ר פ' י"ד) ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. בארץ גושן אשר שם בני ישראל לא נאמר אלא בכל מושבותם שבכל מקום שהיהודי נכנס נכנס האור לפניו ורואה מחבואות ומטמוניות וכו' ואף לעתיד לבא עתיד הקב"ה להחשיך את העכ"ום ולהאיר את ישראל דכתיב (ישעיהו ס׳:ב׳) כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. יראה שהם מפרשים במושבותם של מצרים. והנה שאם ירמזו המחבואות ומטמוניות המצריים הלא עקר כוונתם הוא אל אור השכל אשר בו יחפשו הדרושים העמוקים והנסתרים והאור האחרון של העתיד יוכיח על הראשון בלי ספק. והטה אזנך ושמע אומרם בכל מושבותם שבכל מקום שהיהודי נכנס נכנס האור לפניו. וכן הוא באמת אם לא יעור הוא את עיניו והוא עצמו מה שאמרנו:
עקידת יצחק · פרק ל״ו, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.