עקידת יצחק · פרק ק״ד, ז׳

והנה הוא השכיל והשיב כמשפט וסדר ויכוחו עמהם מפאת מספר הכללים שהתורה תכוין אל תועלת השכלים המחוברים אל החומר אשר תחתם יכנסו כל שאר הישרותיה אליהם ואם הם רבים מאד. האחד להודיע מציאות האל יתעלה אל אנשי זה העולם השפל להוציא מדעת אפיקורוס האומר שהכל נפל במקרה והזדמן אין שום מנהיג לעולם בדעת ובכוונה ושלזה נמצא מה שבא בו מרוע הסדר וכמו שעליו אמר אמר נבל בלבו אין אלהים וגומר (תהילים י״ד:א׳). והשני להודיע כי זה הנמצא אשר אליו יוחס האלהות הוא אחד ואין אלהים עמו להוציא מלב האפיקורוסים האומרים שיש אל אחד פועל הטובות ואחד פועל הרעות אשר על זה אמר איוב (ב) גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל כמו שביארנו בהקדמת ביאור איכה. השלישי לפרסם אמתת ההשגחה האלהית על דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וגו'. להוציא מדעת הפילוסופים האומרים עזב את ה' את הארץ ורבי' אשר אתנו מהם כמו שכתבנו כבר בשער הקודם וזולתו. והרביעי להגיד השכר הרוחני המיוחד לנפשות אשר הוא תכלית האדם ועיקר הצלחותיו כמו שיתבאר אחר זה השעה להוציא מן הרשעים האומרים שהדבור בזה הוא מהבלי התפלות. והחמישי לתקן המעשים האנושיים וליישר אותם אל השגתו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' כל אותה פרשה. והנה הנם חמשה ראשים אשר כל התועלות האינושיות נכנסין תחתיהם לזה אמר שנצחם משה למלאכים מצדם עד שסיימו ואמרו מה אדיר שמך בכל הארץ ואין עוד. והנה על הענין הראשון שהוא הודעת מציאות השם אמר מה כתוב בה אנכי ה' אלהיך וגו'. לפי שהדעת הנפסד הזה לא לוקח כי אם במה שירצה משבוש הסדר בכתות האדם עת שרואים שימשול האדם באדם לרע לו מבלי שמירת הצדק והסדר ביניהם לזה אמר למצרים ירדתם לפרעה נשתעבדתם כמונו שנשתבשנו בזה להכחיש ולומר אין אלהים הלא מציאותכם תעיד לכם על אמתת מציאותו בלי שום למוד אחר: