עקידת יצחק · פרק ק״ד, ו׳

והראוי שיעויינו בזה המאמר שלשה ענינים. האחד טעם הויכוח הזה אשר למלאכי השרת ונצחום שיראה שעמדו עליו מצד קנאה והוא דבר רחוק מהם. והשני למה זכרו חכמים ז"ל בזה הויכוח אלו חמשה ענינים ולא זולתם. והשלישי שיראה מדברי רבי תנחום עירוב דברים אם רחום למה שדי ואם זיו שכינה למה ענן. אמנם יראה שחכמים ז"ל כיוונו להודיע לפרסם מעלת התור' האלהית בעלוי דרושיה ופלאי רוממותם באמת הנמצאות ובסדורם ובהשתלשלם וענין השתמעם לדברים ושמותיה הקדושים ליודעים אותם עד שמצד זה היא יותר נאותה למלאכים המשרתים את פני האדון ה'. והיה ראוי שיקנאו לישתף עמם בה האנשים הבלתי נכנסין במחיצתם. והוא מה שאמרו מה ילוד אשה בינינו שהחמר הוא נתלה באשה וכשאמר להם לקבל תורה הוא בא כלומר לשלמות צורתו המה קטרגו לומר שהתורה שקדמה תשע מאות ושבעים וארבע דורות וזה כי הכתוב אמר דבר צוה לאלף דור ומהידוע כי משנברא העולם עד שנתנה התורה עברו עשרים וששה דורות אם כן קדמה תשע מאות ושבעים וארבעה דורות והכל מליצה נאה להורות על קדימתה לעולם כי הנה העשרים וששה דורות הם הזמן שהיה העולם תוהו קודם נתינתה שעליו אמרו אלפים שנה קדמה תורה וכו'. כמו שכתבתי בשער החמישי. והנה התשע מאות ושבעים וארבע' דורות שהם כמעט ששה ושבעים אלף מהשנים לפי זה החשבון כלם קדמה לעולם. וזה חידה נפלאה לומר שיש בה עניני' עליונים הקודמים במעלתם לעולם כקדימת האלהים בכל מיני הקדימות וכקדימת הנבדלים במעלה ושמזה הצד מה אנוש כי תזכרנו אבל שיתן הודו בה על השמים ולהיות טענתם חזקה אמר משה ירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם כי הטענה החזקה שורפת המנגד. אמנם רמז לו האל יתעלה שיאחוז בכסא כבודו ויחזיר להם תשובה וזה על דרך שנאמר השמים כסאי (ישעיהו ס״ו:א׳) כלומר שיאחוז בענינים אשר הם למטה מהמלאכים והם העניני' הנמצאים בתורה להישר אותם השכלים המחוברים אל החמר כמו שהוא ענין הגשמי' הגלגליים אשר אליהם יתדמו אנשי זאת האומה כמו שאמר והנכם היום ככוכבי השמים (דברים א׳:י׳) ונאמר כי כאשר השמים החדשים וגו' כן יעמד זרעכם ושמכם (ישעיהו ס״ו:כ״ב) כמו שנתבאר זה הענין יפה בפרשת הכהנים שער ס"ו והוא הלבוש התוריי שאמר רבי שמעון בן יוחאי (זוהר פ' בהעלתך) כמו שאמרתי בשער הז' והוא שאמר רבי תנחום שפירש עליו רחום שדי מזיו שכינתו כלומר שרמז אליו משני הענינים יחד מצד הזיו האלהי ומצד הענן הקשור על ראשי הנמצאים השפלים: