עקידת יצחק · פרק ק״ב, י״ג

הנה שנסתלק מהם אז בייחוד המטריד כג' שהוא מצד ממשלת האויבי' וטרדתם. ועל סלוק המטריד הרביעי והוא למוד הדעות המשובשות או האמונות המקולקלות וכו' כמו שאמרנו. הנה באמת העליה לשם מועילה בזה תועלות מפורסמות בכל כתותיהם יותר מכל התועלות שנזכרו מצד שהבאים שם לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו המה יביטו יראו שם סדר העבודות על ידי כהני ה' המקודשים המלמדים תורה ומצות בישראל מצורף אל מעשה הנסים התמידיים לשם באומרו עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש וכו' (אבות פ"ה) וזולת ממה שנזכרו שם הרבה אשר הענינים הנפלאים ההמה יסירו כל שבוש דעת והפסד אמונה אשר בלב כל חסר לב וקיימו ויחזיקו הדעות השלמות והאמונות האמתיות בלבות החכמים. כי זהו מה שרמזו יחזקאל באומרו על זה הענין עצמו. ובבוא הנשיא דרך אולם השער יבא ובדרכו יצא. ובבוא עם הארץ בחגים ובמועדים וגו' לא יצא דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצא (יחזקאל מ״ד:א׳). ועם היות שפשוטן של מקראות אלו בא ללמד על האופן אשר יתנהגו לשם בתת כבוד והדר אל הבית הגדול והקדוש ההוא כי לזה יאות שהעם הבאים בשערים ההמה יעשו שם קפנדריא של הדור והוא שהנכנסים דרך שער צפון יצאו דרך שער נגב בהפך כדי שירבו העם היוצאים והנכנסים בכל הפאות ויתפרסם כי אל המקום ההוא ידרשו השם כלם מה שלא יהיה כן אם נתן רשות שיצאו ויבאו בשער א'. וכן אמר (מגילה כ"ט.) רבי חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מצוה לעשות קפנדריא שנא' ובבוא עם הארץ בחגים ובמועדים וגו'. אמנם התיר לנשיא מחומרת ענין זה כי חלק לו הש"ית מכבודו אלא אם היה הנשיא בתוכם כי אז בבואם יבא בצאתם יצאו יחד דרך הקפנדריא כנזכר כי גם לו יהיה כבוד על דרך ברב עם הדרת מלך (משלי י״ד:כ״ח) האמנה כי כשכוון שם או בבית הכנסת לעשות כך כדי לקצר את הדרך הוא אסור כי לא לכבוד הוא לו כי אם בזיון וגם שנינו שם בפרק הרואה (ברכות ס"ב:) לא יכנם אדם להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו וכו' ולא יעשנה קפנדריא ואמר מאי קפנדריא כמאן דאמר אדמקיפנא אהדר ואעול בהא. אבל אם נכנס להתפלל לא לכוונה אחרת ואח"כ נתחדש לו צורך ללכת אל מקו' קרוב אל הפתח הנכח אשר נכנס בו אז מותר לצאת בו ולקצר את הדרך והיינו דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשות קפנדריא. והרי יש בדבר הזה שלשה דיני'. מצוה. אסור. מותר. והכל בתורת טעמא: