ובמדרש (חזית שיר השירים ז׳:ב׳) מה יפו פעמיך בנעלי' וגו' (שיר השירים ז׳:ב׳) אמר רבי ברכיה כך דרשו שני הרי העולם רבי אלעזר ורבי יהושע מה יפיך פעמיך שהיו נועלין בעד כל חצרות. מעשה באחד ששכר לנעול דלתי ביתו ועלה לפעמי רגלים ובא ונמצא נחש כרוך וקשור בטבעות דלתותיו. ושוב מעשה באחד ששכח ולא הכניע תרנגולותיו לתוך ביתו ועלה לפפמי רגלים ובא ומצא חתולות מקורעות לפניהם. שוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס כרי של חטים לתוך ביתו ועלה לרגל וכשבא מצא אריות מקיפין לחטים. אמר רבי פנחס מעשה בשני אחים עשירים שהיו באשקלון והיו להם שני שכנים רעים מאומות עכ"ום והויין אמרין אימתי אלין יהודאין סלקין למיצלי לירושלם ואנן עלין ומקפחין בתיהון ומחרבין להון. מטא זמן. וסליקו זמן להם הקדוש ברוך הוא מלאכים כדמותן והיו נכנסין ויוצאין בתוך בתיהם. ומדאייתן מירושלם מישתען מן מה דאייתן עמהון לכל מגוריהון אמרון לון אך הויתון אמרין להון בירושלם אימתי סלקתון ביום פלאן ואימתי אתיתון ביום פלאן אמרין בריך אלההון דיהודאי דלא שביק יתהון אינון גבריא סבירין אימתי יסקין אלין יהודאי למיצלי לירושלם דאילין עלין ומקפחין לבתיהון ומחריבין להון וזמן להון אלההון מלאכין כדמותהון דהוו נפקין ועיילין בגו בתיהן והגין עליהון דאתרחיצו ביה לקיים מה שנאמר מה יפו פעמיך וגו':
עקידת יצחק · פרק ק״ב, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
