וכבר אמרו על חסיד אחד שהיה עשיר במאד מאד ששאלו המלך יגיד לו מספר אלפי ממונו וסכום רבבות עשרו והוא נשבע לו בחייו שאין לו יותר מכך וכך הנה המלך כעס עליו כי במפורסם היה לו כפלי כפלים ממה שהגיד והוא השיבו אדוני המלך כל העושר ההוא שאתה יודע איני שלי שהרי הוא חוץ מרשותי ואשר אתה יכול ליטלו ממני כאשר תחפוץ אמנם מה שהגדתי הוא לבד מה שהוצאתי בכופר נפשי והרי הוא שלי ואין שום יד זולתי שולטת עליו וישמח המלך לדבריו. וכן האנשים האלה השלמים כמונבז וחבריו הדומים אל הילד השלישי אשר נתחכם לבלוע מאבני המקום היקרות ולהוציא בקרבו להגיש מנחה לפני אדוניו בהראה לפניו הם גנזו לנפשם אוצרות למעלה מכספם וזהבם מקום שאין שום יד שולטת להסירם מהם יחיו בהם חיים ערבים נצחיים עם גדולי המלך הנמצאים שם ועל זה האופן כבר יוכל האדם להעביר שם את כל אשר לו לחיות בו בעושר וכבוד בביתו עולמו וכמו שרצהו המשורר לדעתי באומרו אל תירא כי יעשיר איש וגו' כי לא במות יקח הכל לא ירד אחריו כבודו (תלים מ"ט) ידבר עם המצטער ברוב עושרו אשר יניחנו לאשר יבא אחריו ומאומה לא ישא בידו ואומר לו הנה בהעשיר איש ובהרבות כבוד ביתו לא תירא ולא תחת לאמר כי לא במותו יקח הכל ולא ירד אחריו כבודו כי לא כן הדבר שאם ירצה הכל יקח בידו גם אחריו ירד כבודו ואין מכלים כמו שסמך כי נפשו בחייו יברך וגו'. והרי כתבנו זה בכלל כל המזמור הנכבד ההוא בפרשת ויחי יעקב שער ל"ב וביארנו עניינו קרוב מאד למה שאנו בו דרוש משם אם תרצה. ומכל מקום זאת היא סבה עצומה על הראשונה כאשר זאת הכת הקטנה שמחה שמחה גדולה לקול הקריאה לפי שאנשיה בטוחים בלי ספק שהם נוסעים אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לאוהבי ולשומרי מצותי ועל זה נראה אותם מקבלים המות בחבה ונפטרין באהבה רבה. והוא טעם אומרים חז"ל (כתובות ק"ג:) מת מתוך שחוק סימן יפה לו וכמו שאמר הכתוב ותשחק ליום אחרון וכבר כתבנו זה עם ענינים ובחינות כבדות מאד בפרשת חיי שרה שער כ"ב פקח עיניך וראה אותם כי הוא באמת גמר זה הענין ותשלומו גם בפרשת הברכה בשער כ"ד כתבתי ופירשתי מאמרי רבה בר בר חנה (ב"ב ע"ג:) מההוא אקרנתא דהוה כאקרא דהגרוניא ודהנהו צפרי דהוו קיימי עד קרסולייהו במיא ורישייהו מטה לרקיעא בצירוף מש"א שלמה (קהלת ו') יש רעה אשר ראיתי וגו' איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגומר וקצת כתובים סמוכים ונתבאר שכל המשל הזה בעינו צוייר ונתחקה בכל אחד משני המקומות ציור וחקוי שלם חזקם ואמצם כי כלם צדקו יחדו:
עקידת יצחק · פרק ק״א, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
