אמנם הנרא' אלי טוב וישר ביישוב אלו העניניה הוא כי דברי תורה לחוד ודברי פילוסופיא לחוד כי הנה באמת הפלוסופים לא יאמינו כי יש מעלה באנשים נתונה מאלוה ית' אל זה האיש הרמוז מפאת מעשיו אשר יעשה ברצון על פי מצותו יתעלה ולא שיקבע הוא יתעל' שכר עליה בשום פנים אבל יאמרו שהשלמות מגיע לכל איש בטבע כפי מה שישלים עצמו במדות ובמישכלות מבלי השקפת רצון האל יתעלה לזה כלל ולזה יחוייב להם שהמעיקים הטבעיים יחסרו מחק שלמות האדם בלי ספק ועכ"פ לא יעדיפו בטוב כי מה יועיל לאיש הכשר מה שטרח בכבישת יצרו יותר טוב הוא מי שלא הוצרך לזה אלא שהיה כבוש ועומד. משל אל כלי שהוא מזוקק מעצמו תמיד או שצריך זקוק במלאכה כבדה שידוע שאשר הוא שלמותו בטבעו הוא יותר קיים ויותר מעולה וכן אצלם הישר מעולם מהכובש כי הכובש נעשה טוב במלאכה והישר הוא בטבע:
עקידת יצחק · פרק ק׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.