עקידת יצחק · פרק י׳, ז׳

ובמדרש הן האדם היה כאחד ממנו. דרש רבי פפיס כאחד ממלאכי השרת. א"ל רבי עקיבא דייך פפיס א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו א"ל שנתן לפניו שני דרכים א' של חיים וא' של מות ובירר לו דרך אחרת (ב"ר פכ"א). הנך רואה כי לפי שלא חשש פפים למה שחשש אנקלוס מהכלל המלאכים עמו ית' על ענין א' ופי' הדברים כפשוטן הקפיד עליו ר' עקיבא ואמר דייך פפיס שאין ראוי להכריז הדבור בענינים האלו ברבים רק שיאמרו סתם. אמנם רצה שיובן ממנו שעל השלמת הכרתו והשארו בטוב הבחיר' נאמר הן האדם היה כאחד ממנו אשר עזבה ולקח לו דרך אחרת והוא כלל מה שאמרנוהו וזהי הפי' שהעיד עליו המשורר באומרו אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם אכן כאדם תמותון כו' (תהלים פ"ב). האמנם כי הרשות ביד כל אדם להחיות את נפשו כי יחם לבבו בכתנות עור החמודות אשר עשה להם למחילת חטא ולסליחת עון כאשר פירשנו בשער שקדם. וגם לפי דעת המפרשים ז"ל. יראה שיתכן שיפורש אומרו הן האדם היה כאחד ממנו כו' ע"ד התימ' וכי היתה הכוונה בעשות אדם בצלמנו כדמותנו לשיהיה יודע טוב ורע לבד ודאי לא היתה הכוונ' מתחל' לזה ואחר שנטה אל הידיע' הזאת ובחרה לתכלית לעצמו ראוי שיוקח מג"ע כדי שלא ישלח ידו ואכל וחי לעולם ואם לא אכל ממנו היה משתמש משניהם מזה בידיע' לבד ומזה באכיל' אחר שאכל מהאסור לו יאסר לו מה שהותר והוא ג"כ פי' נאה ומסכים לדעתם שלא יוסב דעת טוב ורע אל המלאכים. ושוב מצאתי להרלב"ג שכתב כזה אמנם גמר פי' בשאמר ועתה שמרה והחטיא כונתי האם יש תוחלת שישלח ידו ויקח גם מעץ החיים עם זאת ההשגה אשר ישתמש בה ולקח ממנו ואכל לעולם שהוא תכלית המכוון בו זה בלתי אפשר שהשגתו בטוב וברע תמנעהו להשתדל בזה כל מה שיתמיד להשתמש בה ובהיות הענין כן הנה לשוא נשאר בהשתדלות השלמות הסכל אשר בו מתחלת הענין כמו שקדם ולזה שלחו ה' מג"ע לעבוד את האדמה אשר לוקח משם עד שישתדל שיגיע לו ממנה מן החוש כל המוחשות הצריכות לו בהגעת המושכלות עכ"ל. ואם כדבריו למה יגרשהו מג"ע לעבוד את האדמת על הספק היה לו להניחו שם שאם יועיל יועיל ואם לאו לא יזיק: וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב כו'. בענין הכרובים יראה שנמשך רש"י ז"ל למה שרמזנו אליו בפסוק הן האדם בשם בעל הפרדס לפי שכתב מלאכי חבלה להט החרב המתהפכת ולה להט לאיים מליכנס. והראב"ע ז"ל כתב המלאכים הידועי' ובידם חרב יש לה להט ולה שתי פיות. והמפרשים כי על השמש ידבר אינו אמת. ובעל הפרדס אחז בלהט החרב זה הפירוש וכתב בין השוכנים באקלמים הצפוניים כמונו היום ובין קו משוה היום מפסיק המקום אשר רחבו כ"ד מעלות כי כשהשמש במקום ההוא עד שיגיע אל רוחב כ' מעלות שהם מזלות תאומים וסרטן יהיה השמש מתעכב לשם תמיד ושורף כנגד ראשם ולסבה זו אין יכולת לשום בריה לעבור לשם. ולפי הנסתר כי המלאכים הנסתרים הם בעלי הלהט הזה המתהפכת. כל אלו דבריו: